16/12/04

מספרים, מספרים עשיתי ת'חשבון
פותר תרגילים כמו מטוס סילון
המורה מדברת ואני כבר נרדם
הנה נושא חדש ופתאום אני קם
הצלצול לא מגיע, מסרב להסתיים
עוד תרגיל ועוד תרגיל, אני שוב עומד להירדם
כמו בחיים גם בחשבון יש בעיות
למרות הציונים אני לומד מטעויות

יושב שם בכיתה מקשיב אבל חולם
המורה מבקשת את השיעור שלה לסכם
מסתכל עליה ולא מבין מה היא רוצה
מרגיש כמו גוזל שרק בקע מהביצה

למרות שאני חייב אני אף לא משקיע
במקום בלימודים בספורט אני מזיע
משקיע בדברים שלא יעזרו לי בחיים
חושב על הצופים מנסה לשבור שיאים

כל מה שאני עושה גורם לדיכאון
יושב פה בכיתה ולא עוזב את השעון

כולם אומרים אל תדאג זאת רק תקופה
חייב לעבור אותה אין שום דרך עקיפה
תקופה כל כך קשה שאין חופש לשנייה
בגיל הזה של החיים זה תהליך של הבנייה
בנייה של חלומות רגשות ומשאלות
אין שום תשובה מצטברות רק שאלות

המבוגרים חושבים שאנחנו רק ילדים
החיים זה רק כסף, מזה אהבה הם לא יודעים
הם חיים מתוך הרגל, ולא מתוך רצון
כל יום אותו דבר חוזר, כמו איזה סרטון

לא ישנים בלילות והבוקר כבר מפציע
מחכים לתשוקות וריגושים, אבל דבר לא מגיע
רוצים להתפרק ובגלל זה עושים שטויות
מעשנים ומשתכרים ומתנהגים כמו חיות
מנסים לנצל כל שנייה וכל דקה
צריך למהר הרכבת לא מחכה

עובדים בשביל לחיות ולא חיים בשביל עצמם
לפעמים צריך ללמוד לשים פס על העולם

להפסיק לחשוב מה הם יחשבו
מבחוץ הכול יפה אך מבפנים הם נרקבו

חבר שלי שאל אותי מתי יגמרו הבעיות
שתפסיק להתחשב, ואולי תתחיל לחיות
עכשיו לי בראש ים ענק של מחשבות
מגעילות, רעות, שנואות, גרועות ויש גם קצת טובות

אז פה זה נגמר אני נכנס לעוד שיעור
החיים זה כמו משחק, אבל אצלנו הוא מכור