כל הנחלים זרמו לים
ורק אני נשארתי כאן,
מתנחל לי בתוך אפיק קטן,
עומד על קו המים.

כל האנשים ברחו לשם
מצאו פינה שקטה שם בעולם,
לא אכפת להם שאני לא איתם
בינתיים.

כולם הלכו,
ורק אותי הם שכחו.
ניסיתי לחפש אותם בבית נטוש
אבל לא נשאר מהם אף לא אחד בכל העולם!
אז אני נשאר לי כאן...

כל הכוכבים זרחו למעלה
אין ספק שהם המשיכו הלאה.
ולפעמים הם שולחים לי מכתבים...

ואני בוער לי כאן למטה
דופק ת'ראש לתוך הבלטה,
עם חברים כאלה-
מי צריך אויבים?

כולם עזבו,
ורק בי לא התחשבו.
ניסיתי לחפש אותם מעבר לים
אבל לא נשאר מהם אף לא אחד בכל העולם!
אז אני נשאר לי כאן...

אולי תבואי
כי רק את נשארת
ורק את זכרת...
אז הייתי רוצה שתהיי
כאן איתי,
כאן עכשיו.

בואי אליי כי כבר מאוחר
יותר חם לאהוב כשקר...