במיקסם הייתה יפה היא,
גלים שחורים
כסף קצה.

לבן עורה, עצם שיניה,
שיש למלכה.
ברקת שמלתה. בטרם
חדר אותה.

באמת הייתה יפה היא,
וכסף וזהב שיער.
עורה כעין טווס התכלת,

וכנפיה פחם. עלמה דרקון
היא, היא ידעה, יופי
הוא מחיר החולשה.

ואת יופיה ענדה כעטרה.

תקופת מה חייתה כקיסרית
בקרב האדם, וכאשר התאהבה,
את המחיר שילמה, כן, בדם.

הוא היה נחות, גבר בין גברים,
להתמכרויות נפל. עלה, תלוי על עץ.
עץ של בדים יבשים.

התעלה הוא, ונשרה היא,
האור בא והאור הלך, מה שנותר,
הינה הריקנות,

גבר אנושי ואישה שהיא לנצח
מלאך.