מלאך קטן היית, מביא לי מתנות
קנית לי דובי, שאספר לו הכל
קנית לי הכל אבא
אהבתי אותך מאוד
ופתאום נשברת והתחילו בעיות
איך הצלחת עם עיניי הבוכות?
אך הצלחת עם הצעקות?
להמשיך להמשיך ולא להרפות
יושבת מכורבלת בתוך המיטה
מתאפקת מתפאקת
ולבסוף זה יצא
דמעה אחת קפצה
ניסיתי שלא ירדו עוד
אך הכל כבר נשבר

אתה רואה אותה שם..
אמרתי אולי תעזוב אותה?
ואתה ממשיך ממשיך
לא מבין שאתה היית שלי
ואין לי עוד אבא שיהיה איתי
ועיניי מתמלאות,
כאב ושנאה,
דמעות יורדות,
מרגישה, כאילו זו פעם ראשונה
ידעת שאני ילדה חזקה
שלא בוכה,
ופתאום מולך נשברה
כל הבטחה..

הכל שטויות אבא
כי מולך ירדו הדמעות
והמשכת להכאיב לי עד מאוד
רצתי לדובי כמו ילדה קטנה
זרקתי אותו עליך ואמרתי
הנה לך מתנה
ראית את עיניי
ופתאום הפסקת
ראית אותי בוכה
ראית שכואב לי מה שהיה..
אז אותה שאלה אבא
מה גרם לך להפוך מבן אדם
עדין ושקט
ולמין פרא אדם, שתוי ומסכן
אני מרחמת עלייך
לא שונאת..
ותמיד זה ישאר בליבי
למרות שאתה אבא שלי..