אל המקום אשר אני אליו הולך
מתלווים כל הפחדים
כל מהלומות החיים
כסכינים מתגנבות מאחורי גבי
מבטים נועצים, בעיניים דוקרות
שולחים מבטים,
אך אני, מתחזק ומתגבר
אשר אומר לעצמי,
פחדים אשר רודפים, צללים אכזריים
יוצאים מהלב בלי ידיעה
ופוגעים, אך לא אפגע, כיוון שאני חזק
ואני לא אראה לאנשים את חולשתי
כמה אידיוט אני יכול להיות חושב לעצמי
אך בכל זאת ממשיך ללכת וממשיך להרגיש
את המבטים, הסכינים ננעצים בגבי
מבטים שפוגעים יותר ממילה.
אומרים שתמונה שווה אלף מילים
אז מבט חודר שווה מיליון.
לא יודע איך אני אמשיך מפה
אך יודע שכעת יש לי אמצעים להתגבר
כוח אהבה, שוב חושב לעצמי
זה די הומואי להגיד דבר כזה...
אך זה מה שמשאיר אותי שפוי במציאות לא ריאלית
מנסה לחיות, נשאב לתוך הלוע הבולע והבולס
של מכונת העל, הנקראת אנושות... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.