האם שמעתם את אותו כרוז
העובר ברחובכם, בצעקותיו -
עצמו עיניים, סגרו לבבות
האושר מנת חלקם של תמימים הוא
הרגש שייך לדור האבות

(ובבנין גבוה, בצפון ת"א
אשה מקבלת מבעלה
פרחים
ונשיקה.)

האם יצא לכם לראות את אותו כרוז
רוכב על אופניו, ממש על יד בתיכם,
בצריחותיו -
אטמו נא אזניכם, ייבשו הדמעות
המאה העשרים, כעת
כבר עשור אסור לבכות.

(ובכיכר ציון בירושלים,
שלושה אחים עושים תחרות
מי שותה יותר הרבה בלי להקיא.)



ולעתים אני יושבת, מקלידה את יישותי
ומנגבת דמעה שהרטיבה בטעות את האות א במקלדת שלי.