אם זה עצוב, אני צוחק
ואם זה צחוק, אני עצוב
זה בא לי באופן טבעי
בלי להתאמץ - זה אני.
עצבות מהי, שמשהו מעיק
ואני עושה מזה דבר מצחיק
כי הצחוק את הדמעות עוצר
וכל העצב חיש מהר עובר.
לצחוק זה בריא, תלוי בסיבה
אם זה שמישהו מספר בדיחה
אבל אם הצחוק טפשי ועלוב
אני באופן טבעי הופך לעצוב.
אז מה לעשות? לא זה ולא זה?
הכל תלוי בעצב או בצחוק הכנה
ואני בורר לעצמי מיד את הכוונה
זה עצוב או מצחיק, מהי הסיבה.
הרי אי אפשר להימלט מעצבות
בגלל סיבה רצינית, כך בפשטות
אז לא נשאר אלא לנסות לחייך
ותראו שזה עוזר, ועוד איך.
וכאשר הסיבה לצחוק - טפשות
אני מרחם עליו ומרגיש עצבות
כמו שאמרתי, כך זה אצלי
ואתם תחליטו באם זה רציני. |