היא אף אחת היתה לכל אחד,
תמיד היתה בצד, תמיד לבד.
אין איש, שיחמם אותה כשקר,
אין איש, שבשבילה הוא היקר.

היא אף אחת היתה בשביל כולם,
בנתה חומה כנגד העולם,
ואיש לא זז, איש לא שמע צעקתה,
איש לא יניד עפעף- אם תיעלם כלא היתה.

ובלילות קרים, ומלאים בפחד,
התחננה להיות עם מישהו, ביחד.

פתאום הוא בא,
נותן לה יד,
והוא אוהב,
ולו אכפת,
והוא נותן לה כל חייו,
הוא כאן, רק בשבילה, עכשיו.
והוא אוהב, יותר מבעולם כולו,
והיא לא סתם אחת- היא האחת שלו.
והוא נותן לה כל חייו, אולי יותר.
היא- אף אחת, לנצח תישאר.

היא לא היתה אחת לאף אחד,
חשבה, שתשאר כזאת לעד,
והיא בכתה, והיא צווחה, וכל גופה רעד,
והיא יודעת- שסופה להיות לבד.