זה שיר לקשקשי הנחש שלי.
יש לי קשקשים על הידיים שלי.
מה שהגליד הפך אותי לדו-חיה,
מה שהתקלף
הרעיד שתי סככות שחורות
בפנים החיוורות, החולניות
היפות מתמיד
שלי.
ובכיתי אל תוך הקשקשים שלי.
יש לי קשקשים על הפנים
ואני יכולה להתחבא מתי שרק אחפוץ בכך
כמו עכשיו.
ואני גם יכולה להחביא אתכם ולא לראות
כפי שהחבאתם אותי,
איך אתם
מתקמטים
ונובלים
וזועקים אליי
מתוך החושך האינסופי הזה שבו אנחנו חיים
ולהגיד אחר כך,
כדי להגן על עצמי,
"אין לי אוזניים ולא עיניים, יש לי רק זימים!". |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.