|
העיניים שלך
מדברות אליי
צועקות לי
משם
מבפנים
שאני אדע אותך
ואכיר את כולך
את הטוב שיש בהן
את הילדותיות
את הצחוק
את הכאב והבלבול
את כל מה שאתה
והחיוך
החיוך הנבוך שחושף
שיניים לבנות
עם קולך העדין
ושפתייך
נופת צופים הן
אהבה... |
|
|
על החלון ישבתי
וזיכרון כתבתי
פתאום נפלה פצצת
אטום
וזהו סוף
הזיכרון
הגורו יאיא
בחיבור אופטימי
לבני כיתה ג' |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.