|
בחוץ חשוך ולה אין מצברוח
היא אחת כזאת שבחושך מפחידה את עצמה
אלכוהול היא הפסיקה לשתות
ואת הסכין היא עוזבת, מרחמת על היד שלה
לא נשאר לה כלום
הכל מתערבב בתוך להבה ענקית שקוראים לה כישלון
היא יודעת שזה אבוד אבל עדיין הלב קופץ כל פעם שמצלצל הטלפון
היא מכחישה וקוראת לזה תקווה
אולי תמימות, אולי טפשות
מה שבטוח שגם פה היא מאכזבת את עצמה
היא לוקחת את המפתחות ונוסעת הכי רחוק שיכולה להגיע
פותחת חלון ונותנת לדמעות לרדת
מסתכלת על קופסאות הכדורים שלקחה איתה
שתי אפשרויות יש לפניה
אבל הרי תמיד היא עושה את הבחירה הלא נכונה... |
|
|
איש אחד נכנס עם
ידיד וידידה
למסעדה, אז הוא
אומר למלצר:
אוקיי- אנחנו
מזמינים:
לי- מונדה,
לה- זניה,
ובשבילו תביא
ספגטי.
אז המלצר אומר:
מה, אתה לא הולך
לעשות מזה משחק
מילים?
אז האיש אומר
לו:
בוא-לא-נז,
אוקיי?
הבנתם? בולונז?
בוא-לא-נז?
גם אפרוח ורוד
לא מצליח תמיד
להצחיק. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.