|
הדמעות כבר יבשו
כאבקת כנפי פרפרים רכות
ריח עדין ככותנה מתפרש
על פני תבל
שדות הוריקו בחיוך אחד
ראי לפתע מסביר לי פנים
חלף זמן מאז חשתי שמחת נעורים
הייתכן לפתע מלאה בי?
אור ירח ממלא כאור חמה
נצנוצי חלונות מוארים
כשרשרת קישוטים לאורכו של רחוב
אויר קר מנקה ריאותיי
משאריות בדידות
ופחדים
אל תאמר לי עכשיו
שזה כמו שאמרת
אל תלחש לאוזני
שיש צדדים אחרים
אל תזכיר לליבי
זיכרונות ספוגי תום
אל תעיר בי אותם
לילות אפורים.
|
|
|
אני אדם פשוט
לא מפחד מהחיים
אשתי קוראים
אותה יוספה
תפקידה הוא
להביא לי
פיצוחים
ובלילות החורף
החמים
גם נפשי יוצאת
אל הכרמים
קצת לפצור
קצת לעשן
ענבים
(יש לקרוא
בהדגשה אותיות
גרוניות,
פוליאנה פרנק) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.