|
לא אשכח את השביל
המוביל אל בית סבתא
מעבר לעיקול
מתגלה החצר
ובמרפסת עץ מוארים גם פניה
בשמחה לקראתי עד אין קץ
לא אשכח את השביל
המוליך אל אדמת המליחות
שם גלים מתנפצים כל כך בהתרגשות
ואני איתם בין שפל בגרותי
וגאות נעוריי
סוערת לאיטי על החוף
לא אשכח את השביל
המוליך עד אלייך
כמו משכו את ליבי בחוט געגועים
עת הרוח צלפה
רעדו צמרות הברושים
המתה בליבי רוח אחרת
זו המביאה צלצול פעמונים
מה רבים השבילים בחיי
מביאים כל אחד
זיכרונות כה שונים
כרשת הנפרשת על פני מים
כקור הנטווה בין חרכים. |
|
|
שינו לכם את
הסיסמה?...
נעלמה לכם
יצירה?...
נפלה עליכם
הנברשת של
הבמה?...
פאנטום הבמה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.