|
בקרן רחוב ביתי
דרך קבע
חתול של זבל
פליט של דצמבר
נועץ בי מבט מפוחד.
איני מזלזל בו
זוכר לו יחוסו המשפחתי
המגיע עד למלך השואג עצמו.
בביתך תחת פוך נוצות
מבטך הוא רישול מחושב
אינני זוכר לך מבט אריה
את לכל היותר
נמר של נייר. |
|
|
"את מי היית
לוקחת איתך לאי
בודד?" הוא שאל
והביט בי בעינים
בורקות.
"אותך!" עניתי
והבטתי בו
בתשוקה.
"אההה" הוא אמר,
"בא לך
להזדיין?".
בוליביה,
נסיונות
ספרותיים
ראשונים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.