"וידע קין את אשתו, ותהר ותלד את חנוך:
ויהי בונה עיר, ויקרא שם העיר, כשם בנו חנוך" בראשית-ד'

הים מרפה כמו גלים, גלים יגידו את ימי,
הזיכרון אינו מרפה באתי אל העיר חנוך
באתי אל המבוכה באתי,
ובי מופת עירום ורק שמי העדן מביטים בי בתמיהה,
ברוצח.
האש לוחשת כמו צורות של ים,
וכן שפיות שבנו אף לא נחה,
עזתי אל המבוכה חנוך,
וכי הייתה בך שתיקת
בתי חימר ואבן ובתי קולנוע ומרחץ.
פעמים הייתה שתיקת ימים.

ויבבי, על שקין ידע כל זאת,
הריח שאון מנועי הדיזל בלילה
של בליץ,
ידע את מתח החיות שבבתי העיר,
חלם המוות העדין בבית-מרזח רך
בעם עלות השמש.

וכך,בחודש הרביעי, ידענו את אקסטזת
החיות וחנוך הייתה בזיכרונך, כמו בזיכרוני,
בשצף של חיי אדם שאין מנוס ממנו,
וכמו במיתוס בטעם דם טהור,
נשתייר בי מעט, מעט הבל
לקינוח.