17.12.04
מוקדש באהבה עצומה לך, מקסימה שלי,
אני אוהבת אותך!!!
כל-כך כואב לי עכשיו, הלוואי וידעת עד כמה. כואב לי כל-כך
מתוקה שלי, על היום הארור ההוא, על מה שעברנו בו. כואב לי
שלפעמים הסקרנות שלנו והרצונות שלנו חזקים יותר מהשכל הישר.
וקשה לי ילדה, קשה לי כל-כך לראות אותך ככה - במסיכת האושר שאת
מכריחה את עצמך לעטות על הפנים בבקרים האחרונים, וכואב לי
לראות את העצב הזה שנמצא בעיניים שלך כשאת נזכרת ביום ההוא.
ואני כל-כך שונאת... כל-כך שונאת אותך על הסקרנות המטורפת שלך,
כל-כך שונאת אותם על מה שהם עוללו לנו, על הצלקת האיומה שהם
השאירו בכל אחת מאיתנו, כל-כך שונאת את עצמי על שהקשבתי בקולך,
על שנתתי לך לשכנע אותי ללכת לשם, על זה שרציתי שתלכי לשם לבד.
ילדה שלי, אני מצטערת, אני כל-כך מצטערת על הכאב שאת מרגישה
עכשיו, על הסיוטים שבאים אחרי יום עמוס מבריחות, על הצמרמורות,
על העצבות הממלאת את העיניים היפות שלך. מתוקה שלי, את תוכלי
לסלוח לי מתישהו?
ואני יודעת שעכשיו את כל-כך רוצה אותו, שעכשיו יותר מתמיד את
נזכרת בו, במגע האמיתי שלו, במשיכה הכל-כך נכונה שהייתה
ביניכם, ופתאום עכשיו את כל-כך רוצה להרגיש בה... להיזכר במשהו
אמיתי, במשהו טהור, במשהו שיעזור לך לשכוח, שיעזור לך להתגבר.
ותלכי אליו ילדה, תלכי אליו, מתוקה. הוא יעזור לך, הוא האמת
שלך.
ואני כל-כך מזדהה איתך עכשיו, כי גם לי זה כואב, וגם אני כל-כך
רוצה אותו כי כבר שכחתי מה זה כשמישהו רוצה אותי כי באמת טוב
לו איתי ומאושר לו איתי... לא כמו כל האירועים האחרונים.
ילדה שלי, הלוואי והיית פחות עקשנית והיית הולכת אל האושר שלך,
הלוואי שהיית לומדת מהטעויות שלך - זורקת את החוטים והמשחקים
והולכת אליו כי הוא האמת שלך.
את כל-כך יפה כשאת איתו - אופטימית, חייכנית, שמחה, מאושרת.
ועכשיו... עכשיו את שבורה, עכשיו העיניים עצובות והראש מלא
במחשבות קשות, והלוואי שהייתי יכולה לעזור לך לשכוח, הלוואי
שהייתי יכולה למחוק את היום ההוא, כי למרות שכל דבר הוא לטובה,
מהטעות הזאת לא יצאה שום טובה, רק דמעה.
הלוואי שהייתי יכולה לחבק אותך עד שהכאב יעבור, הלוואי שהיה
ביכולתי לעשות משהו שיחזיר לך את השמחה והאושר שלך. הלוואי
ילדה שלי! כי כל-כך כואב לי לראות אותך ככה, והעיניים העצובות
שלך כמו חודרות לתוכי, חוצות אותי לשניים. אבל אני פה ילדה,
אפילו שאני לא כל-כך מועילה - אני פה, "אני תפקידי לנגב לך את
הדמעות".
ילדה שלי, תקשיבי לי, תקשיבי ללב שלך - תלכי אליו, הוא ייתן לך
מה שאת צריכה, הוא יעזור לך.
אני רואה לך בעיניים שהוא חסר, והכאב מתערבב עם החיסרון,
והשילוב הזה קטלני, והוא הורס אותך מבפנים, וזה כל-כך לא מגיע
לך, קטנה שלי, וזה כל-כך מכאיב לי שככה את מרגישה.
ילדה שלי, תלכי אליו, הוא יעזור לך, תלכי אליו - כי זה מגיע
לך!
ואולי אז החיוך יחזור אלייך אט אט והעיניים ישנו את הבעתן.
תלכי אליו, ילדה שלי, אל תתני לו ללכת בגלל קפריזות מטומטמות,
אל תאבדי אותו - כי אם זה מה שהיית רוצה זה לא היה כואב
כל-כך.
ילדה שלי, את כל-כך יפה כשאת מאושרת! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.