קשה, קשה ללובה וקשה גם לי
לה עם הקונים ולי עם כספי
אבל מה לעשות, אלה החיים
קונים וקונים והרבה משלמים.

מזל שיש לי כרטיס אשראי
כי לשלם במזומן לא כדאי
והרי לובה נותנת בתשלומים
בלי רבית, לשלושה חודשים.

ידוע שללובה יש לב זהב
ולא שמו אותה בקופה לשווא
היא מתייחסת לקונה בהבנה
כאילו כל הסופר הוא שלה.

היא רק קצת מתעצבנת
ולפעמים אפילו רוטנת
אם איזה פריט תעז להחזיר
מיד לובה מתחילה לשיר:

"אמרת לא רוצה? בחזרה?
אני בבית, אין עבודה?
לובה קשה, מנהל אומר
לובה בבית, מיד ומהר.

"ב...סדר, כן רוצה? לוקח?
מנהל לא כועס, לובה שמח
לא יודע שפה, טוב בישראל
יש עבודה, לובה לא מקלל".

והתור מתארך ואני המום
הרי לא עשיתי ללובה כלום
למה שמו בלונדינית כועסת
בצעקות על העצבים מטפסת?

אני אצל לובה יותר לא קונה
שהמנהל ישים מי שהוא רוצה
אני אקנה בסופר עם קופאית
שחרחורת עם מבטא בעברית.

חיפשתי סופר כזה בכל העיר
לצערי המצב הלך והחמיר
לא מצאתי סופר עם קופאית
שלא כמו לובה העצבנית.

אז החלטתי במקום לקנות
הצעתי למנהל שאני אעבוד
כעת אני בסופר הקופאי
קופאי שקט, רגוע וסבלני.