החיים בזבל והעולם אכזר ואני נופל מצוק רם,
הנפילה שלא נגמרת האכזריות המתמשכת,
העולם כה קר ואני לא יכול כבר,
מתי כבר הכל יגמר,
מתי כבר אגיע לקרקע,
מתי אפסיק ליפול בחשיכה.
הנפילה עדיין ממשיכה,
וכל יום הוא רע.
מתי הכל כבר יגמר...
כשמלאך המוות יבקר,
כשאהיה מתחת לאדמה,
ואנשים עלי יבכו בהלוויה.
אולי זה הפתרון הסופי,
אולי שם יסתדר עולמי,
הכל יעלם כלא היה,
והכאב כבר לא יכאיב
ולרגשות לא יהיה שום תפקיד.
אולי זאות הנקודה,
נקודת האור שבעתיד כואב,
לחיים כבר אין משמעות.
ואני סתם עוד ילד עלוב,
ילד שסורר ללא מטרה,
וללא שום תקווה.
החיים בזבל והעולם אכזר
ואולי אני אעלם מחר. |
