אהבה פיוטית / דיסוציאטיבית? אני?! |
הנה היא
הנחמה שבחושך מאחורי מסך העינים הנעצמות...
אני צופה בעצמי מן הצד
מתחלחלת ממש
הכיצד היא זו אני?
נהרות של רחמים עצמיים
מבט מעורר רחמים
צחוק מ צ ת ל צ ל, תובע את מחירו עד מהרה
שוב להשבר...
מיליון רסיסים בחלל
אין איך להאסף
בעצם לא בחרתי להתנפץ כך מעולם
אני קוראת אותי לסדר
ואיש אינו מגיע
אני קוראת אותי לצאת לחופשי
ואיש לא יודע היכן הצוהר לעולם טוב
יותר
יום אחד יהיה לי שקט
ש ק ט
ש ק ט
כמו בימים שקדמו לבריאה...
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|