ברחוב די קרוב שוכן בית קטון ובבית, כך אומרים, יש מסדרון
בקצהו הרחוק שוכנת לה בדד דלת קטנה, נעולה היא לעד
בתוך הדלת מסתתר עולם אחר בו החלום את המציאות בוחר
בחדר הקטן מתגורר אדם מוזר שיושב על המיטה כל היום ושר
חדר קטן, חדר מיוחד,
חדר שהוא פשוט של אף אחד.
התיקרה שם כחולה, הקירות צהובים, השטיח ירוק, הוילונות אדומים
השקיעה בחלון משקיעה את החום ואדם מוזר ששר לך בתום
סובבים את הקול צלילים שעוטפים, כינורות מלטפים, חלילים
נועמים,
והלב אז נקשר, בלי משים הוא נזכר, בחדר הפלאים של האדם ששר
חדר קטן, חדר מיוחד,
חדר שהוא פשוט של אף אחד.
ורוצה להשאר בגן העדן הקטן, לחיות בחלום הנפלא כל הזמן
לזמר ביחד עם אותו אדם מוזר שיושב לו בשלווה, מתנועע ושר
אך פתאום יד זרה אותך מושכת, החדר מתרחק והדלת נסגרת
אתה קם בבוקר עצוב, קצת מיואש, יורד מהמיטה ומתחיל יום חדש
בחדר קטן, חדר מיוחד,
חדר שהוא פשוט של אף אחד. |
