יאו, זה קשה, ראסמי קשה
דיי נמאס לי מהחיים
נמאס לי מצביעות וכל השקרים
אנשים פשוט כאלה מגעילים לפעמים
שבא לך לזרוק להם משהו ישר לפנים
אנשים יכולים להיות לפעמים כל כך רעים
ולפגוע באחרים בלי בכלל להרגיש אשמים
שזה כבר מדהים.

שאפילו עם החברים שלך אתה פתאום מרגיש לבד
כאילו אין לך אף אחד
שאתה פשוט יושב בצד וחושב, חושב לבד
ואתה בכלל לא צריך אף אחד
אולי עדיף כבר להשאר לבד.

אף אחד לא מבין אותך, לא מרגיש אותך
אתה מסתכל לצדדים ואהבה סביבך בכלל לא מפזרים
הכל הופך שחור, בודד, קודר
ואתה רק יושב ובוכה, בוכה ובוכה
מוציא הכל, אבל אין באמת מי שישמע
מי שיקשיב מי שאותך יבין

אני מבקשת מאלוהים שיעשה את החיים לקצת יותר קלים
יותר פשוטים, אבל הוא לא מקשיב
הוא לא מבין, אף אחד לא מבין
ואז אתה נופל לבור השחור ואתה נסגר בתוך עצמך
סוגר חזק חזק, שאף אחד לא יפתח.

ואם יום אחד יבוא האחד שאותו באמת אוהב
והוא את המפתח יחפש הוא כבר לא ימצא
כי הוא קבור אי שם עמוק עמוק באדמה...