אני רוצה שתראי את עצמך,
כמו שאני רואה אותך.
לא מבעד לעיניים שחורות שאליהן התרגלת,
לא מתוך תיעוב עצמי שאליו פעם לא ייחלת.
אל תחמקי מעצמך,
תעצרי.
תעצרי, ותביטי סביבך.
תראי מה את מפסידה שם בחוץ,
כשאת בוחרת את הקליפה שלך על פני העולם.
הנשימות שלך,
גם הן יתחילו להכאיב יום אחד.
וכשאת המפלט לא תוכלי למצוא יותר בעיגולי קסם,
מה אז?
קחי את העיניים שלי,
שתראי.
שתביני.
שתדעי עד כמה אני אוהבת,
עד כמה אוהבים.
אותך.
תני לעצמך את ההזדמנות הזאת,
מגיע לעצמך אותה.
לבלטם שלי,
שמוצאת את הדרך שלה לאט (אבל בטוח)
באהבה אינסופית |