אני מהאנשים שאי אפשר לעזור להם  רוב הזמן בחושך  לרגעים האור
דולק  וכל הזמן בחוץ יורד הגשם  הוא בוכה על אהבות ראשונות.
                              פזמון
ורק אלוהים שבשמיים יודע את כל הסודות  ורק הוא המבדיל בין טוב
לרע ממטיר עלינו מכות  ורק הוא הבן זונה עם היד על הדופק  ורק
הוא איתנו מבפנים בכל צרה.
                             בית ב
ויש שקט שעוטף ויש רעש גועש שמחכה להתפרץ
ויש עט כותבת לא מפסיקה עד שהדיו יתייבש.
                             גשר
וזה לא נגמר לעולם  זה רק ממשיך  וזה גליי צונאמי ענקיים
שמחפשים להחריב ערים  וזה ילדים רעבים  שברחובות משתוקקים
לחיבוק חם שיציל מהקור של החיים.
                           בית ג
ואם רק תגיד שהכול לטובה  אני יבכה מצער  אני ידפוק לך סטירה
ואשאיר בך צריבה שתישאר עד לגאולה.