האיש שרצה להיות למעלה לא הצליח להגיע כל כך גבוה.
הוא ניסה וטיפס ועלה ועלה, אבל כוחו עמד לו רק עד שלב מסוים.
כאשר האיש שרצה להיות למעלה הבין שלא יוכל להגיע ממש עד לקצה
בכוחות עצמו, הוא שינה אסטרטגיה.
"אם אני לא יכול להגיע למעלה באמת" חשב לעצמו האיש, "אולי אני
אוכל להגיע למעלה באופן יחסי". אמר ועשה. במקום להעלות את עצמו
למעלה הוא התחיל לזרוק אחרים כלפי מטה.
מהר מאוד הוא גילה, שאת הטפשים והמכוערים והחלשים אפשר לזרוק
למטה די בקלות. השמנים היוו בעיה קלה בזריקה, אבל אחרי הזריקה
הם צללו כמו אבן למטה.  האחרים היוו בעיה שהלכה והתגברה - אי
אפשר היה לזרוק את כולם למטה. האיש שרצה להיות למעלה לא ויתר
על שאיפותיו, ועד מהרה חשב על רעיון חדש.
"אולי פשוט אשתמש באחרים כמו במדרגות, וכך, על גבם, אגיע
למעלה". אמר ועשה.
מייד החל  לטפס על האחרים ולפלס דרכו אל הקצה. הוא טיפס וטיפס,
ודרך ורמס, ועלה עד למעלה. כשהגיע לפסגה הסתכל מסביבו האיש
שרצה להיות למעלה - וגילה דבר מוזר - במקום לראות את כל האנשים
עליהם טיפס הרחק מתחתיו כפי שציפה, הוא גילה שכל האנשים נמצאים
בדיוק באותו גובה , רק מאוד רחוקים ממנו.
"אבל איך זה יכול להיות?" צעק האיש שכל כך רצה להיות למעלה
מלוא גרון. הוא לא הבין איך טיפס כל כך הרבה זמן למעלה ובעצם,
רק דחק את עצמו הצידה, לפינה.
אבל לא היה לו את מי לשאול.
כבר לא היה אף אחד לידו כדי לענות.