|
עשרות אם לא מאות אנשים עומדים ומחכים
לא מפחדים, חצי סלקציה כבר נעשתה.
דחוסים, אחד נוגע בשני, דתיים ודתיות נוגעים
אחד בשני בלי שום חשש שמא יכעס האל.
אחד מכניס את תיקו למכשיר והוא מתחיל לצפצף.
כולם קפואים, דממה, ליחשושים רבים אך שום תנועה,
רעש נורא נשמע ומסך שחור ירד.
פתאום כולם אינם, מזל שהגיע תורי להכניס את תיקי
למכשיר.
רק שלא יצפצף... |
|
|
בהתחלה לא היה
משהו מיוחד. סתם
הלכנו ברחובות,
הסתובבנו. אחרי
כמה זמן הוא רצה
לחזור הביתה,
אבל אני אמרתי
לו לא, היום זה
היום, היום אין
הביתה. לקחתי
אותו לגן מאיר,
לאחת הפינות
החשוכות, קשרתי
אותו לעץ,
הורדתי את
המכנסיים ועשיתי
לו מה שעשיתי.
אחר כך חזרנו
הביתה.
אחד, תל-אביבי,
מספר על טיול עם
הכלב |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.