מייק בורלבסקי / היא |
ישבנו על ספסל,
הרעש של הגשם
לא הפריע לנו כלל.
הסכלתי בעניה
והיא החזירה לי מבט.
הבנתי, הבנתי שאותה אני אוהב,
אותה אני אוהב כמו שלא אהבתי אף אחת.
אותה אני רוצה, אותה תמיד ארצה.
אז נישקתי אותה, יצאתי דיי מרוצה.
עכשיו כשאני לבד, אין לי אף אחד,
אני רוצה, רוצה, רוצה אותה.
רוצה, אבל היא איתו,
על הספסל,
עם אותו הגשם,
עם אותה האהבה.
לא חושבת עליי, בכלל.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|