|
לפני שנולדתי הייתי מחוברת. מחוברת להכל.
מחוברת לעצמי.
רוצה רק מה שהטבע דורש ומאושרת מהבסיסיות.
ואז... התחלתי לאכול... רעיונות. אידיולוגיות. חוקים.
אכלתי מפרי הדעת.
שכחתי את עצמי.
מה טוב לי. מה אני אוהבת.
ידעתי רק מה שאמרו לי שטוב. מה שאמרו לי שאני צריכה.
פתאום גדלתי.
עכשיו אני רואה. אני חייה בסרט. בהצגה.
אני במסיבת תחפושות. וכולם שחקנים.
מחפשים משהו טוב, רודפים אחרי דברים.
הולכים לאיבוד איפשהו...
כולם מחפשים את הדלת. הדלת לצאת.
אני מצאתי. |
|
|
לכבוד אדון
העורך,
רציתי לשאול אם
סלוגנים
חייבים בקורטוב
של הומור,
או שאפשר לכתוב
סלוגנים
בעלי משמעות
קיומית,
כמו "חיי אדם
קצרים הם
ומלאי יגון".
לתשובתך אודה,
יעקב פופק. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.