אלי אייזנר / עוד מעט נגמר הלילה |
עת דמדומים הגיעה,
עוד מעט יגיע שחר,
עוד מעט נצטרך להיפרד,
עוד מעט נצא לדרך.
לא יחדיו נצא,
פשוט לא אפשרי.
איני רוצה ללכת,
אך השחר חושק בי,
הוא חושק גם בך.
הוא אוהב להתל בי,
בעצם בכולנו.
הוא קורא לסדר, משמעת,
לחיי שגרה.
אך אני חפץ בך, לילה.
להשתולל, ליהנות, לחיות בלי חובות.
מדוע הוא רוצה להפריד אותנו?
האין הוא רואה כי בינינו יש "קליק"?
עוד מעט נגמר הלילה,
ואני אשאר,
לבד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|