אני מקשיבה לרוח המשייפת בקירות הנגב כשרירי גב חסונים.
אני חשה באפי את העצב המתקרב לדקור
כמו אבק על העור
אני רוצה לשמוע אותך מגלף באזמל
נגיעות חורף קלות
ולוחש...
פייט לי שוב כי שדיי הם דמעות
ואתה רק רוצה למלוח את לשונך בחיי
שחרר בסערה את צימאוני
שיטפון מעורר מתרדמת
כבה את עיניי הצורבות
פסל בתוכי
לאלוש-
היה לה שיער קצר,
היא גרה באמצע מדבר.
אמרתי לה: המסוקים חגים מעלינו עכשיו...
והיא לא רוצה להינצל.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|