מכל הדמויות הססגוניות הגרות בישובי ישנה אחת הבולטת מעל כולן,
דמות מסתורית שנקראת בפי כל רבי נוימן. כל מה שרוב האנשים
יודעים על רבי נוימן זה שהוא גדול בקבלה, מבין דגול במשניות
וחכם בתורה. אך גם למדתי להכיר גם צד אחר שלו.

הכל החל כשהייתי בן 12 וחצי, מספר חודשים לפני העלייה לתורה
יצרו הורי קשר עם הרבי נוימן והזמינו אותו ללמד אותי את הקריאה
בתורה, ההפטרה והברכות. נקבעה לנו פגישה והכל סודר.

נפגשנו בבית הכנסת האשכנזי הגדול שבישוב, הרבי נוימן, עם
שטריימלו השחור והכהה, נראה כמו עץ אשוח מחודד כמחט. בגובה של
1.95, רבי נוימן הווה גורם מרתיע לכל מי שנפגש עימו, וזקנו
הארוך הגיע לכדי מחצית מאורך גופו.

"מה יש לנו כאן?, בא ללמוד בתורה?" שאל רבי נוימן, עיניו
החודרות נראו כמו נקודות אש קטנות בגופו השחור והקודר. אימי
הציגה אותו בפני ואמרה שהוא ילמד אותי לבר-המצווה, ושצריך
להודות לו שהסכים ללמד אותי כי רבים אחרים עוד מחכים בתור.

חשתי מבוכה לנוכח הדמות הגדולה והדומיננטית שעמדה מולי, גודלו
העצום מגמד כל אדם והופכו לדמות פסיבית בצילו. המפגש הקצר תם
עד מהרה והוחלט שאלך אליו לביתו ושם ילמדני את כל הדברים.

יומיים לאחר מכן, בשעה 4, צלצלתי בפעמון דלתו של הרבי נוימן.
דלת העץ הגדולה לא יכלה אלה לרמוז על תכולת הבית המוזרה
שהתחבאה בפנים. אחד מילדיו הרבים של הרבי פתח את הדלת, הרבי
ירד מהקומה העליונה של הדירה והוביל אותי לחדר עבודה צידי.
כתלי החדר הגדול והחשוך היו מכוסים מתחתית ועד לתקרה בספריית
כתבי קודש ענקית: משניות, תלמוד ירושלמי ובבלי, פירושים לתורה,
ספרי קבלה, גמרות וסולם הזוהר ועוד ספרים נוספים רבים שלא עלה
בידי להבינם.

"אז שנתחיל" אמר הרבי, "חזור אחרי" הצהיר בתוקפנות "ברוך אתה
ה' לעולם ועד", חזרתי אחריו וכך החל השיעור שערך 40 דקות בלבד.
לא הצלחתי להתרכז יתר על המידה, כל ספרי הקודש  שהיו שרועים
ברחבי החדש משכו את תשומת ליבי. בספרי הקבלה הפתוחים תפסו את
עיני צורות ואיורים מוזרים, שעוררו את דמיוני למהות תוכנם.

כעבור 40 דקות השיעור תם, נתתי לרבי נוימן את ה"תרומה" בסך 150
ש"ח עבור השיעור והוא ליווה אותי לדלת. כשהגעתי לדלת ראיתי
באותיות גדולות את המילים: "יחי אדוננו מורנו ורבנו המלך המשיח
לעולם ועד". האם סיסמא זו, המשויכת כל-כך לחב"ד נמצאת במקום רק
במקרה, או שמה חבר הרבי נוימן באגודה זו?

אכן, אם חושבים על זה, נראו סימנים מוגברים של פעילות דתית
בישובנו בזמן האחרון. הוקם בית כנסת חדש, הוכנסו ספרי תורה, גם
מקווה ומרכז קהילתי-דתי חדש נוסדו. כמו כן, התרמות מדלת-לדלת
לכל מיני מטרות הפריעו בתדירות גבוהה יותר את שלוות חיינו.

בישובינו הקטן היו 7 בתי-אב דתיים, שהכילו כ60 אנשים בהם.
גדילת גרעין זה והצטרפות מספר משפחות 3 משפחות נוספות בשבועות
שקדמו נראו כדבר יוצר דופן בישוב החילוני בו התגוררתי.

עברו 4 שבועות, נותר רק עוד שבוע עד ליום בו בר מצוותי תתרחש.
בדואר הגיעה הזמנה מוזרה מרבי נוימן ושבה הוזמנו ל"קבלת שבת
חגיגית ביום שישי הקרוב". בלחץ אימי הצטרפנו למשפחת נוימן
בארוחת השבת, היא אמרה שאין זה בסדר לסרב משום שזה פוגע בכבודו
של הרבי המכובד (או שעלי לומר המחוב"ד).

ביום שישי בשעה 5 הדפקנו על דלת משפחת נוימן. צלצלנו בדלת
ואשתו של הרבי פתחה את הדלת. לאחר מכן הובילה אותנו לסלון
הגדול בו היה ערוך שולחן גדול לרבי, ל6 ילדיו ולנו, את אשתו לא
ראינו שוב באותו הערב. לאחר נטילת הידיים במטול ולאחר שנאמרו
התפילות התיישבנו אל השלוחן. גפילטפיש ושאר מאכלים אשכנזים היו
על השולחן, אך להפתעתנו לא התחלנו לאכול. במקום זאת, רבי נוימן
הלך לחדר העבודה הקטן שלו, ולאחר מספר דקות חזר עם ספר משניות
עבה כרס. במהלך השעה וחצי שבאו לאחר אירוע זה עברנו חינוך מחדש
ב"תורת אבות". חזרתי עייף הביתה והלכתי לישון.

ביום שני שלאחר מכן הייתה בר המצווה שלי, באנו בבוקר מוקדם,
החננו את המכונית במרחק מספר רחובות (שכן משום מה אמר לנו הרבי
לא לבוא במכונית) וניגשנו לבית הכנסת. לאחר תפילת השחרית
ניגשתי לדוכן והקראתי את ההפטרה שלי מספר זכריה ("רני ושמחי בת
ציון..."). לאחר שסיימנו את התפילה ערכנו במקום סעודה קטנה
ובסופה ניגש אלי רבי נוימן. הרבי בירך אותי ואמר לי שהייתי טוב
למדי, הוא גם נתן לי כיפה שחורה גדולה ועליה כתוב שמי וכתובת
החב"ד המפורסמת.  

השבועות שבאו לאחר מכן לא נראו כל כך שונים. פעילות החב"ד
המשיכה בישוב ואף נפתח גן לילדים דתיים "ניר משיח". אך החל
שינוי במגמה, נראה היה שהמשפחות החילוניות אינן הופכות דתיות
יותר ויאוש החל ניכר בפניו של נוימן.  

שינוי ממשי נראה רק מספר חודשים לאחר מכן, אט אט החלו המשפחות
הדתיות עוזבות את הישוב. בעקבות מגמה זו נסגר הגן הדתי של חב"ד
וניכר צמצום בפעילויות ההתרמה. זמן מה חלף ואף המרכז
הדתי-קהילתי נסגר. לבסוף נשארו רק נוימן ומשפחתו מה"גרעין"
המקורי. מאז ועד היום ממשיך נוימן ללמד ילדים לבר מצווה, אש
האמונה עודנה בוערת בקרב שטריימלו.