|
שכבתי איתה
ונתתי לה ללחוש את שמו תוך כדי
טמנתי את ראשי בערוותה
ואצבעותיה חופרות בשערי
ירכיה סגורות
והיא לא רואה את פני
היא לא צריכה
אני בתוכה אבל היא בתוכו
ואני רק סותם איזה חור
לא אצטרך לחכות לבוקר
גם עכשיו אוכל לעזוב
כי הוא ישאר
הוא ישאר בתוכה עוד הרבה הרבה זמן |
|
|
בני סלע...?
הרצל אביטן...?
שאול יהלום...?
תמר
ג'וזנסקי...?
פסיכולוג
מטאפורי...?
שרלטן
אנליטי...?
קשקשן מרדן...?
דרק הכל...?
אווה בראון...?
לאה עוז...?
גורנישט מיט
גורנישט...?
ד"ר מישה רוזנר
חושב על שם
היוצר שלו בבמה
חדשה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.