נויתי לוי / ריק |
אדם אובד בנבכי נשמתו
וכדרך אגב, עולה בו רגש של כמיהה.
ריח הים מציף את החדר
השינה ממאנת לבוא
דמעה עולה, ועוד אחת
ולא מכאב, לא מהתרגשות
מהריק הנפער בתוכך
מהחלל ההולך ומעמיק
מהאהבה הצועקת להתפרץ
ואין מי שיקבל, אין מי שיתן.
תשוקה, הורמונים, סערה משתוללים בפנים
אדם עומד להישבר,
ואין מי שיאסוף את הרסיסים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|