נכתב בתגובה לענבר מכלוף
(http://stage.co.il/Authors/42069).


מאוד, אבל מאוד מוזר נראה
אך ילדה קטנה חושבת על דברים כל כך כבדים
כמו שטן ואלוהים.
אך הצליחה להסביר תוך שורות ספורות
את מהות של החיים ובולשיט של הנשמות.
אני מניח את ראשי על הידי הרועדות
שוקל את סבל אנושי- לאן הגענו,נערות?
להילחם, להתפלל, לחשוב על מוות מילדות
זה לא בסדר, זה כואב, פוגע, לא צריך להיות.

יש לי המון מה להגיב ולהסביר ולפרת
אבל הכל נראה שולי - נורא שטותי, נורא כואב.

מאוד מוזר, מוזר נראה
איך ילדה כל-כך קטנה חושבת על דברים כבדים
כמה שטן ואלוהים.
ואך הצליחה להסביר תוך מילים פשוטות
את הנושא שלא הספיקו לי המון שנים של מחשבות.

יש לי המון מה להסביר ולהגיב ולפרט
אבל המום נשאר אני, מול כשרון בולט.
אני מניח את ראשי על הידי הרועדות,
מדליק סיגריה ומקשיב למקצבי הפעימות.

יש לי המון מה להגיד, ולהסביר ולפרט
אבל הכל נראה שולי - נורא שטותי, נורא כואב..