קיץ הקיצים
חרא של עידן
ליטוף השעון לפני ניפוצו על הקיר
זה לא יפסיק וזה לא יעצור
בובה מחייכת מרוססת ספריי שחור

תאים מתים, קשקשים לבנים על כריכה קשה של  ספר שמציג
בגרוטסקיות מציאות גרוטסקית עוד יותר
הליצן הזקן והערום רק תחתונים לבנים
מוכתמים כמ
עט פרומים כמ
עט מתכלים כמ
עט

מחייך בהשלמה לקהל, זה לא משנה מהם יזרקו עליו עכשיו
יוכל לצנוח ולמות בשלווה
רק יבקש שיקברו אותו מתחת לבמת העץ השחוקה
הוא לא יודע
שבין קורות העץ
יהיה קשה להתהפך כשיזרקו את צ'כוב ויעלו הצגה מסחרית
ומנוחתו תופר בפלייבק רועש, בסחרורים מרשימים של שחקני קש
וקאש

צובע את פניו בצבע לבן ושמנוני, מעלים קמטים, יוצר הבעות
לובש תחתונים מתפוררים ומוכתמים
מנסה להיות הליצן ההוא
אבל הוא זה הוא והכל גמור
יורד מהבמה עוד לפני שהרחתי את המדרגה הראשונה

עליה לרגל
מחפש שורה ומספר
מביט במצבה ועל אותיות קדושה
לא יודע כמה זמן עמדתי שם אבל השם השתנה והפך לשלי
וידעתי שעכשיו אוכל למות בשלווה