|
אלה ימים של מונסון קדחתני
השמש מהורהרת על פניי
והגשם נחרץ על כתפיי
אלה ימים של ציוצי אביב
מלבלבים בדו-רה-מי
של שלכת עצובה ויפה
מתכתמת בסול-לה-סי
אלה ימים אחוזי תזזית
מתרוצצים באקסטזה קיצית
כסרט ישן בהילוך מהיר:
הנה אני הולך
הנה אני בא
הנה אני אוהב
הנה אני נחנק
שמחה ודאגה
מתרכבות בעורקיי
זורמות אל ומתוך קרביי
|
|
|
- התשמע קולי,
רחוקי שלי?
-כן
- סליחה בחור
צעיר? מי לימד
אותך לדבר ככה?!
עוף מהכיתה!
- אבל ה...
- שום אבל! עוף
מפה!
דוגי, חורף
1996, נשלח
לעמוד בפינה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.