העישון בהרי יקנעם
אני וגורג" החלטנו לנסוע לטקס סיום המסלול "גולני" של חברנו
האהוב יחזקאל.לכן בלי הרבה תכנונים והכנות יצאנו לטרפיידה
ופצחנו במסע טרמפים אדיר מצומת אלוף שדה לצומת גולני הרחוקה
שבצפון.
לא היו לנו שום תכניות שפלות כמו לעבור על החוק ולעשן סמים חס
וחלילה ,לא שלא עשינו זאת בעבר עשרות פעמים,ובכל זאת באמת שלא
תכננו לעשן.ולכן כמו שני טרמפיסטים תמימים עלינו לנו על טרמפים
שקידמו אותנו אט אט ליעד הנחשק..גם תכנונים מיניים לא היו לנו
בראש ולכן מאד הופתענו לשמוע את אחד הנהגים הדוסים מציע לנו
למצוץ לו את הזין.הבטחנו לו שנשקול את העניין בכובד ראש, כי
כרגע אנחנו מאד עייפים ואולי בפעם הבאה באמת נזרום עם
העניין,לאלו מכם שלא ממש נוסעים בטרמפים ,בטח תרצו לדעת שליפול
על איזה סוטה מין זה הדבר הכי פצצה שיכול להיות,ואני גם אסביר
למה :מרוב שהם חרמנים וחסרי אונים ,הם הפראירים הכי גדולים
שיש,אתה חופשי יכול לאכול, לעשן ולנסוע על חשבונם,והכי פתתים
בינהם הם אלו שאשכרה מביאים לך כסף בתקווה להשיג מזה
איזה...משהו,.בכל אופן ,הדוס שלנו לא קיבל מאיתנו כלום חוץ
מאיזה יריקה על האוטו, ברגע שהוא הוריד אותנו בצומת בית ליד.
כמו שרמזתי מקודם ,הוא גם הביא לנו 20 שקלים וגם דפקנו לו
קופסת סיגריות בקיצור-היינו מסודרים .
גורג ואני מטבענו אנשים קצת חולים, אני מתכוון אנחנו קצת
מוזרים,במיוחד כשאנחנו ביחד,וזה לא אומר שאנחנו לא אנשים טובים
! גורג הוא מגזע מעורב, כהה כנראה והוא גם די נמוך. לזכותו
יאמר שיש לו ראש עגול שזה דבר יוצא דופן לבני מינו וזה בוודאי
הוכחה שיש לו אינטלקט מעל הממוצע,ובבקשה לא לשאול איזה ממוצע.
זה כבר שנים שהוא לובש אותם בגדים מגניבים ומרופטים שקשה לתאר
אותם למי שאף פעם לא ראה אותו..בחורף הוא חובש כובע גרב מכוער
שגורם לו להראות כמו ערבי מן השורה ,אבל אני טיפלתי בעניין,
וקניתי לו כובע של שודדים,מן כובע גרב שמכסה את כל הפרצוף
ומשאיר רק את החוטם והפה בחוץ,אבל אז נוצרה מייד בעייה
חדשה,אנשים,בעיקר מוכרים בחנויות, נכנסים לפארנויות כל פעם
שאנחנו נכנסים ולא פעם נאלצנו לברוח כי חשבו אותנו בטעות
לערבים.  נו באמת!  ועוד אומרים שאנחנו מסטולים!
אין לי ממש מושג למה סיפרתי איך גורג נראה בחורף כי למעשה
עכשיו היה קיץ:גורג לבש חולצה קרועה עם הדפס דהוי של ילד
מקיא,לנעליו היו ד"ר מרט-איכס שחורות וזהו בערך יכול להיות
שהוא לבש עוד משהו אבל אני לא סגור על זה.
בכל מקרה שמחים ומאושרים וטיייפ - טיפה מעושנים תפסנו לנו
טרמפים בסבבה עד הצפון.
כשהגענו לטקס כבר בקושי ראינו בעיינים בגלל כל הסטלנים
בדרכים,זה אשכרה ככה כל בחור שני מתחת לגיל 30 שעוצר לנו מכבד
אותנו באיזה שאכטה שאי אפשר לסרב לה למרות שכפי שאתם זוכרים,
אמרנו שלא נעשן,נו מילא.
אחרי שהטקס של יחזקאל נגמר הבנו פתאום שאנחנו תקועים בצפון
ובאותו הרגע אני אפילו לא בטוח שידענו מה אנחנו עושים שם,לא
זכרנו ליתר דיוק, וחזי(יחזקאל)אמר שהוא בכלל לא חוזר היום
הביתה ומה שהוא יכול להציע לנו זה לישון אצלו בבית ולחכות לו
עד מחר..בעיקרון היינו עושים את זה בכיף ,אבל אתם בטח לא
יודעים שלחזי יש אמא משוגעת למחצה , ו 4 אחים נוספים שכולם
חיים בבית קטן של 2 חדרים.אחרי שהתוכחנו קצת , הוא נזכר בפרט
מאוד מאוד משמעותי- יש לו בבית 50 גרם נענע משובחת שמחכה לנו
ורק לנו.נפרדנו מחזי ,פצחנו במחול קצר שעורר את תשומת לבו
של שוטר שהיה בסביבה, וזרמנו לנו לביתו המופלא של חזי.
כשהגענו לביתו הקט לא התעכבנו יתר על המידה ואיתרנו את הנענע
הנחשקת.
ואז מגיע הרגע הכי קשה במהלך חייו של הסטלן-להחליט כיצד ואיפה
יבשל לעצמו את הסטלה..גם בנקודה זו נולד וויכוח
ביני לבין גורג, וויכוח שנמשך למעלה משתי דקות, ולפתע- בזמן
שאנחנו מתווכחים, ראשי נישא לעבר החלון,במקרה לחלוטין,ומעבר
לחלון, מאחורי הבנינים, אני מבחין בהר יוצא דופן בכיעורו.אבל
לא ההר הוא שמשך את תשומת ליבי,וגרם להפסקת הוויכוח שהתחיל
להיות דווקא מענין,אלה עץ, הוא זה שעיני נתקעו בו ולא סתם עץ
אלה עץ מדהים ויפיפה שענפיו נראו ממרחק של קילומטרים, עץ שנראה
כמו שריד מגן עדן ,ועץ מושלם זה , עמד על ראש ההר לבדו
לגמרי,כשמסביבו רק כלום.כאשר גורג הסב את מבטו אל החלון והבחין
גם הוא בעץ שנינו שתקנו ובהינו בו יחד בפליאה,
daaaamעם פה סגור אמנם אך בפליאה כששנינו משחררים צלילים
שנשמעים כמו - ואאאו, יוואו ,
וכו וכו.שנינו החלטנו בלי לדבר על זה אפילו,שמתנזרים מעישוןעד
אשר מגיעים לראש ההר,יושבים מתחת לעץ,ואוכלים
ביחד את הסרטים של החיים.
אם תרצו לשמוע את המשך הרפתקאותיהם של חבורת המסטולים
המוזרה,צפו בפרק הבא של ספינת הסטלין הצפה
(הגיע השעה שלי רבותי)(וגבירותי)