20/10/04

חשבתי שאיבדתי את היכולת להרגיש,
חשבתי שאף- אחד לא יצליח "להציל" אותי.
ואז הגעת אתה, מתוק ומקסים,
ופשוט סחפת אותי איתך אל ים של רגשות.

כשאני איתך אני מרגישה על פסגת העולם,
כשאני בלעדייך אני מרגישה כל- כך לבד.
אני מחכה כל שבוע לסוף-שבוע - שנפגש,
וכבר הרבה זמן שלא הרגשתי ככה.

הפעם האחרונה שהרגשתי ככה,
הייתה לפני שנתיים, אם לא יותר.
ואז נשבר לי הלב והפסקתי להרגיש,
עד שנכנסת לחיים שלי והערת אותי.

הייתי רדומה ואטומה כי פחדתי להפגע.
בפעמים הקודמות שניסיתי להפתח
זה נגמר בפרידה ובמחשבה שאני הדפוקה,
אבל איתך זה לא ככה.

איתך אני יכולה להיות מי שאני,
אני מרגישה שלא משנה מה אני אעשה
אתה עדיין תאהב אותי,
כי אתה גילי שלי!!!


מוקדש לחבר המקסים שלי שאני הכי אוהבת בעולם!!!