הייתי רוצה שתהיה לי
חנות ירקות קטנטנה
עם גג רעפים אדמדם
ברחוב כצנלסון או סירקין.
חנות ירקות זעירה, מופלאה
בה אשלוט ללא רוע וללא עוררין
אמשש בה בנחת גבעול כוסברה,
חצילון עגלגל ופיטנגו עדין.
בימות קיץ חמים, לעת ערב להוט
אפתח שולחנון, מפלסטיק לא חם
ואניח עליו אבטיח ותות
ואזמין אזרחים, לאכול בחינם.
ובחורף, בבוקר, אגיע עם סוודר
ואפרוק ארגזים של טוהר ירוק
כמו דרדק מתלמד הספון לו בחדר
אלטף לי בחום פלח מנגו מתוק.
כי אכן, אנשים, יש עוד דרך לחיות,
בלי קריאיטיב, קריירה, מהות וגם תזה -
עננים של כבשים, ועינינו רואות
רק חופן של ירק,
ופוטוסינתזה. |
