|
הוריו שכחוהו בזרועות האדמה
עת היו עסוקים בפליטת זרעי -
שיכחה לאחר יום עבודה מפרך
והאדמה היא הישקתה אותו יין ודם
לכן היה לצמח פרא דוקרני ומחוצף
יהיר וזחוח כנאה לבנה של האדמה
נוהג היה להשתעשע בלק האדום
שבקצותיו וחיוך אוילי על פניו
אך לאחרונה פילס לו דרך מתוך
רגביה המחבקים של האדמה
נעמד והביט בילד שהינו
סביבו היו פזורים כלי-האוכל
ושאריות סעודתם של
זוג הנוודים שהיו הוריו
נפש חיה הוא לא ראה סביבו
הסעודה הסתיימה זה מכבר...
הוא אסף את הכלים,
תלה אותם על בגדיו,
והחל במסעו הבודד בעולם |
|
|
בתור בחור שהכיר
את שלמה גרוניך,
וגם עבד איתו
כמה שנים טובות,
אני יכול להגיד
בפה מלא שאין לו
שום סימפטיה
לאומנות
קונספטואלית,
ובטח שלא לתל
אביב.
ויותר מזה, הוא
גם לא יודע מה
זה אומנות
קונספטואלית.
אבל הוא יודע מה
זה תל אביב. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.