|
עננים על פני נהר של משי
נדמה לי שמצאתי סלע להיאחז בו
שיחזיק מעמד תחת כל הרגש הזה
מתחת לזרם האיתן אני מחייך לפעמים
גזע עץ כרות עם סימוני אהבה חרוטים
האם לא כך תמיד הקשרים שחולפים?
אנחנו על רפסודה מאולתרת מניצוצות
היא עודנה עומדת על החוף, עטוית נוצות
לפעמים עמוק בין השמיכות הישנות צליל גרגור של חתולה
בתמונות רצות אני חוזר להתחלה
איך רציתי אותך ודעתי הייתה נטרפת
מתמסר אלייך היום בול עץ חצוב בעופרת
תכלת שכובשת בכל פעם מחדש
שתיכן צוחקות אליי מתוך חלום- כוחי כבר תש
אין לי רצון לזוז מכאן או אפילו לנוע
עד שיבוא איזה גל אדיר וישטוף אותי על מקומי אני נטוע
מצמיח שורשים באדמה
חורט שמות חיבה שלך בתפקיד אהובה
הנהר זורם מתחת אבל אני עומד
הרוח נושבת דרכינו והזיכרון מתפוגג |
|
|
אני לא יודעת
למה קוראים לי
נותנת כשאני
בעצם כל הזמן רק
לוקחת. גם נהנית
מזה.
מיכלי מתעמתת עם
המציאות החברתית |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.