עדי בן זקן / יש דברים |
ומן העבר השני, נשימות קלושות מסמנות את כל מה שידעתי שלא
תאמרי.
בשקט הזה, של אחיזה חסרת פשרות במה שכבר אבד מזמן, אנחנו
מותירות את עצמנו באשליה, שמחר הכול יהפוך אחרת.
ומחר, לא נאמר דבר מעבר למה שכבר ידוע לשתינו.
אני חצי לוחשת, חצי נופלת, קמה והולכת.
בשקט הזה של הלילה,
ידעתי
יש דברים שלא אוכל להם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|