|
כמה חלקים ממני
מאיימים לברוח גם מליבי
אני רוצה להושיט ידי
לאחוז בהם בחוזקה
אך כשידי מתרוממת
היא קופאת ומתפוררת
יחד איתה אותה אהבה
התהלכתי ברחוב הבודדים
בעטתי בכמה אבנים
אולי מתוך כעס מתפרץ
ואולי זאת הקנאה
אני רוצה להיות בודדה
הזמנים והריקודים שלי
הולכים ומיתפזרים בחלל
מיתפשטים כל פעם מחדש
וזורקים אלי עוד נשיקה
ביקשו שאשב דקה
אבכה דמעה
להמשיך בדרכי צריך מקצת
צידה לקחת איתי
העמסתי בליבי
גם ליבי רצה להמשיך איתי
להמשיך להיתהלך ברחוב החשוך
מתמיד היו לו קשיים ביום
השמש סינוורה את עיניו העיוורות
ופצעה בו עוד חלק שברירי
החושך הקל על כאבו
שייך אצלו עוד חתיכת ענן מפוזרת
עד לכאן הגעתי
ומכאן בכיתי
וראיתי גם אותם מיתפרקים לעצמם
אז רחוב הבודדים אוהב עוד פעם
ושוב מפרסם כניסה לכל אחד
כנראה שכולנו דוהרים
לסמטה הכי חשוכה בו
וגם אני ... איתו |
|
|
צריך לדעת לשמור
הכל בפרופורציות
נכונות.
ציור של ואן גוך |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.