קסויאר מאקריט / צללית |
כל אותן מחשבות
שעוברות
שחולפות
הן לעד נעלמות בפינות חשוכות
בראשי העצוב זכרון לא חשוב
ודמותה כאן מולי כמו אתמול
וכל כולי
אהבה ישנה
המצב השתנה
זה הזמן לארוז ואת הכנף לפרוש
ולומר לך שלום כי נסעתי לשום מקום
מיוחד העולם אנשים הם כולם
הם יפים
עייפים
מאהבה מסתנוורים
אני נזכר שוב ביום
שבו נגעתי בחלום
ועתה רק צללית נעלמה במעלית
לעולם היא לא תחזור
לא תביט שוב לאחור
מבולגן העולם ואני ככה סתם
את העצב הופך
למילים ומגחך
אין עוד סדר אין משמעות
כל מה שהיה - טעות
גורלית אכזרית
צללית.
18.12.2004
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|