מילותיך הן כמו חצים מורעלים,
ננעצות בבשרי ואת דמי מרעילים.
בכל הגוף הדם המורעל זורם,
חודר לכל תא ולהרס תורם.

כמותו אינה קטנה,
הוא לעולם אינו עוזב,
הוא היחיד שתמיד נמצא,
הוא היחיד שאותי תמיד אוהב.

הוא מצטבר ומצטבר,
אינו משאיר מקום לשום דבר אחר,
מקלקל את כל אשר היה קיים,
היחיד שבסוף נותר.

הרעל הוא חברי הנאמן,
הוא לא ינטשני עד יומי האחרון,
רק לו יכולה אני להאמין,
רק עליו יכולה אני לסמוך.

ואני כולי מלאה רעל,
לא נשארה לי כל תקווה,
רק מוות ייתן לי מרגוע,
רק בעולם הבא אמצא לי נחמה.