שעתיים לפתיחת עונת הרחצה
ואני מתארגן ליציאה
את השקט הנפשי לעולם לא אמצא
ואשאר בחוסר ידיעה

שעתיים לפני שאת מתחילה
ואני כבר מסיים
מבקש ממך קצת מחילה
בעורפך אני נושם

שעתיים לפחות לך לחכות
מתי כבר תהיי מוכנה?
בינתיים אני מרגיש הדיוט
ויוצא לנשום אוויר בגינה

שעתיים שלמות ותמימות
שלוקח לי לכתוב שיר
שמלא בעצם שטויות
שלא מזיזות את הקיר

שעתיים ארוכות ומייגעות
במהלכן אני בוכה המון
מנסה לחשוב מחשבות
ומצליח רק לקרוא עיתון

שעתיים אחרונות איתך
ואז תצאי את מחיי
מרגיש שחלק ממני נלקח
אולי הברק שבעיניי

שעתיים סופיות ודי
ואז אני מפסיק
העצבות פסחה עלי
רק הרגש מעיק