נוסעים ארבעה במכונית ,
נוסעים בנפתולי השלום
אל החלום.
משה בכסא הנהג
נראה די מודאג,
רואה מהמראה היסטוריה רחוקה

אחמד לידו מסתכל במראות שלצדדיו
ורואה היסטוריה שקרובה אליו,
בפניו מבט זעום, ישבתי וכן לא אקום.

ביל יושב מאחור ורואה במראות
את אחמד משה ושתי מדינות .
אין היסטוריה, רק הם קיימים,
וצריך לפתור סכסוכים.
מנסה להיות מעורב
ובכך לשמור על המושב.

אני יושב לידם,
בלי שם אני פשוט אדם,
שמסתכל על הכביש במקום במראות,
צופה את התאונות הבאות.

צפוף כל כך בטרנזיט רחבה
כי האגו של כולם יוצר מועקה!