|
אני שומע את שינייך
נוקשות בסטקטו קצבי
וחושב לעצמי שנשיקה
מתחייבת.
אני שומע את ליבך
פועם בקרשצ'נדו סוער
וחושב לעצמי שחיבוק
מתבקש.
אני שומע את שנינו
בנחשול מילים גועש
וחושב לעצמי ששתיקה
לא נדרשת.
אני רואה אותך
במעשה אהבתינו
וחושב לעצמי שתומתך
מכשפת. |
|
|
כולכם צריכים
להתבייש
בעצמיכם! מה זה
העיסוק הכפייתי
הזה בהפרשות,
יחסי-אישות,
חומרים מסוכנים
וכוננים
קשיחים?
לכו הביתה לעשות
שיעורים!
עובדיה מצדיק את
המשכורת שלו
כמנהל בית הספר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.