|
אני שומע את שינייך
נוקשות בסטקטו קצבי
וחושב לעצמי שנשיקה
מתחייבת.
אני שומע את ליבך
פועם בקרשצ'נדו סוער
וחושב לעצמי שחיבוק
מתבקש.
אני שומע את שנינו
בנחשול מילים גועש
וחושב לעצמי ששתיקה
לא נדרשת.
אני רואה אותך
במעשה אהבתינו
וחושב לעצמי שתומתך
מכשפת. |
|
|
קשה לכם ורע?
אלפיים שנה אתם
שמים עליי זין,
עכשיו באתם
לבכות לי...
תלכו לגבריאל,
תעזבו אותי
במנוחה.
אלוהים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.