זה היה עוד אחד מהלילות החשוכים שאותם ביליתי לבדי...
קמתי והלכתי אל החלון... לבהות בשמים, כמו בכל לילה, הסתכלתי
אל הכוכבים ואז שמעתי את זה ... צעקה, זעקת שבר של אשה, אשה
עצובה, אשה גמורה... הפניתי את הפנים כדי לא לראות אבל לא
יכולתי להתאפק, הזזתי את מבטי לאט לאט "לעבר הצעקה" ואז ראיתי
את זה... המון דם, בכל מקום והאשה... מסתכלת ובוכה ולא יכולה
להזיז את מבטה מן הזוועות.
גם אני לא יכולתי והרגשתי חסרת אונים למראה האשה הנקרעת מעצב
וזעזוע בעת ובעונה אחת.
החלטתי ללכת לישון, אבל לא יכולתי להרדם. המראות לא עזבו אותי
לרגע, גם לא בחלומות.
אותה הזעקה נשמה גם בלילה שאחרי... ע"י אישה אחרת... באותו
הלילה עוד הספקתי לראות איש לבוש שחורים נמלט מהמקום לאחר ששחט
את אהובה של הבוכייה הנ"ל.
ושוב הלכתי לישון לא ממש בטוחה איך אקום בבוקר.
בלילה שלאחר מכן ראיתי את אותו האיש שוב, מקרוב.
ויותר לא שבתי לראות שום בן אנוש.
לעולם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.