|
פעם אהבתי את השמש
פעם התחממתי תחת מבטה
פעם אהבתי את קרניה
פעם רעדתי כשהיא הסתכלה
כל חיי היו תלויים בשמש
קיומי עבר לו בין זריחתה לשקיעתה
תקוותיי סבבו סביב חום לבה
וחלומותיי היו מלאים רק בה
ישבתי לי שעות בשמש
ונכוויתי לא אחת
אך לא הלכתי לי לצל
ולא צפיתי בה מהצד
כל כולי רצה את ליטוף השמש
כל כולי רעד למגע קרנה
נפשי ולבי מצאו להם אושר
שניהם מצאו להם תקווה
השנים עברו להם בשמש
ואני הפכתי איש זקן
היום קמטים רבים כבר יש לי
אבל שיזוף אפילו קט עוד אין
היום צועק לבי "די כבר שמש!"
מספקי לחיות בלי אהבה.
אין לחפש מאור חדש
יש למצוא סופסוף אותה
כעת הבנתי את חיי
כעת אני רצה רק רגש
לכן כבר יש לי קרם שיזוף
לכן גם יש לי משקפי שמש. |
|
|
משפט אחרון לפני
המוות:
"אל תדאג, לקחתי
אקמול"
זהו, גמרתי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.