שי גנוסר / מדרכות - רק על הקווים |
ריבוי של מזונות עתירי סיבים, אולי
הליכה של חצי שעה ברחובות בית הכרם הועילה.
מחטטת באף, אני נושמת
את הקור הירושלמי, ונושפת,
את הקיפאון המחשבתי.
יושבת ומלטשת זכרונות, מנסה לגעת בגרון,
חושבת עליך, ומתפלאה
שאני רגועה, לא מוכנה לקפוץ.
רגלי חמימות, נוגעות בשמיכה הרכה, העוטפת
ריח קטורת, ריח וניל,
מאבדת קבצי קול ומחזירה לעצמי
את הביטוי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|